פחת על רכב: איך מחשבים ומה מוכר כהוצאה בעסק

מהו פחת על רכב וכמה ממנו מוכר במס

פחת על רכב הוא ניכוי שנתי של חלק מעלות רכב שבבעלותכם ומשמש לייצור הכנסה. רכישת הרכב נרשמת כרכישת נכס, ואת העלות מנכים לאורך זמן לפי שיעור הפחת המתאים. ברכב פרטי רגיל, שאינו נכלל בסיווג מיוחד, השיעור הוא 15% מהעלות לצורכי מס לשנת שימוש מלאה.

הפחת המחושב אינו בהכרח הסכום שמותר לנכות מההכנסה. אצל עצמאי שחלים על הרכב שלו כללי ההכרה הרגילים, מצרפים את הפחת לשאר הוצאות החזקת הרכב ומשווים בין שתי חלופות: 45% מסך ההוצאות, או סך ההוצאות בניכוי שווי השימוש שנקבע לרכב. הסכום הגבוה הוא ההוצאה המותרת, בכפוף לתנאי התקנות.

כלומר, 15% הוא שיעור לחישוב הפחת, ואילו 45% הוא אחת החלופות לחישוב ההוצאה המוכרת הכוללת. ההבחנה מופיעה בתקנות הפחת ובהסבר רשות המסים על הוצאות רכב.

מדריך רשות המסים שנבדק הוא מהדורת 2024, ותקנות הפחת נבדקו ב־4 בנובמבר 2026. לפני הגשת דוח כדאי לוודא מול רשות המסים או רואה חשבון שלא חל שינוי לשנת המס הרלוונטית.

מה קובע את שיעור הפחת ואת בסיס החישוב

בודקים את סיווג הרכב ואת השימוש הרשום ברישיון. מונית ורכב להוראת נהיגה, למשל, מופיעים בפריטים נפרדים בתקנות, ולכל אחד מהם שיעור משלו. גם לרכב להשכרה או להחכרה יש הוראות משלו, ולכן טבלה כללית של רכב פרטי אינה מספיקה עבורו.

בתקנות מופיעות גם הוראות זמניות לתקופות מוגדרות, למשל שיעורים מוגברים למוניות ולרכב להוראת נהיגה בשנים מסוימות. לכן חשוב לבדוק לאיזו שנת מס ולאיזה מועד רישום ראשון חל כל שיעור. ברכב ותיק צריך לבדוק את ההוראות שחלות על שנת הרישום שלו.

החישוב מבוסס על העלות לצורכי מס ועל תקופת השימוש המזכה. ירידה במחירון הרכב אינה קובעת כשלעצמה את הוצאות הפחת בדוח. להסבר על נכסים נוספים אפשר להיעזר בטבלת שיעורי הפחת לנכסים עסקיים.

איך משלבים את הפחת בהוצאות הרכב

לפי מדריך רשות המסים, הפחת של כלי רכב נכלל בהוצאות הרכב ולא בסעיף הפחת הכללי. לכן הוא מצטרף לדלק, ביטוח, טיפולים, אגרת רישוי ושאר ההוצאות, והחישוב של 45% או של שווי השימוש נעשה על הסכום הכולל. מי שעובד כעוסק פטור יכול לקרוא על הוצאות מוכרות לעוסק פטור ועל כללי הניכוי.

במדריך נכתב ששיעור ההכרה הוא 45% מהוצאות החזקת הרכב, ו־25% באופנוע מסוג L3. ברכב שנרשם מ־1 בינואר 2010 ואילך שווי השימוש החודשי הוא 2.48% ממחיר הרכב לפי המחירון המותאם, עם תקרת מחיר שמתעדכנת מדי שנה. את התקרה והסכומים לשנת המס הנוכחית יש לקחת מאתר רשות המסים, ולא ממאמר זה.

דוגמה: מפחת שנתי להוצאות הרכב המוכרות

נניח שלעצמאית יש רכב פרטי רגיל, שעלותו המוכרת לצורך הדוגמה היא 120,000 ש״ח. נניח שהוא שימש לייצור הכנסה במשך שנה מלאה, ששיעור הפחת החל עליו הוא 15%, ושאין התאמות נוספות לעלות. הפחת השנתי המחושב הוא 18,000 ש״ח.

נניח עוד שהוצאות ההחזקה האחרות המובאות בחשבון הן 22,000 ש״ח. יחד עם הפחת מתקבלות הוצאות רכב בסך 40,000 ש״ח. כעת משווים בין חלופות ההכרה:

• חלופת האחוזים: 45% מתוך 40,000 ש״ח הם 18,000 ש״ח.
• חלופת שווי השימוש: נניח, לצורך ההמחשה בלבד, ששווי השימוש השנתי המתאים הוא 30,000 ש״ח. ההפרש הוא 10,000 ש״ח.

בדוגמה ההוצאה המותרת היא 18,000 ש״ח, הגבוהה מבין החלופות. סכום שווי השימוש שהונח כאן אינו נתון רשמי לרכב מסוים; בדיווח בפועל נדרש הסכום המתאים לרכב ולשנת המס. שיטת ההשוואה מוסברת במדריך רשות המסים.

אם בדוגמה אחרת, ושוב רק להמחשה, שווי השימוש היה 15,000 ש״ח, חלופת שווי השימוש הייתה נותנת 25,000 ש״ח (40,000 פחות 15,000), והיא הגבוהה מ־18,000. לכן אי אפשר לדעת מראש איזו חלופה תנצח בלי להכניס את הנתונים של הרכב.

הוצאה מוכרת מפחיתה את ההכנסה החייבת. היא אינה החזר מס באותו סכום, והחיסכון בפועל תלוי בחישוב המס של העסק. אפשר להשתמש במחשבון הפחת לחישוב ראשוני, אך את מגבלות הוצאות הרכב צריך לבדוק בנפרד.

באילו מקרים החישוב שונה

הוצאות החזקת רכב שהוצאו לייצור הכנסת עבודה של שכיר אינן מותרות לו בניכוי לפי תקנות הוצאות הרכב. רכב שמעסיק מעמיד לרשות עובד כפוף להסדר אחר: התקנות מתירות למעסיק לנכות את הוצאות החזקתו במלואן. לכן אין להעתיק אליו אוטומטית את חישוב העצמאי. לעניין השווי שמתווסף לשכר העובד אפשר לקרוא על שווי שימוש ברכב.

למוניות, לרכב להוראת נהיגה ולסוגים נוספים יש כללי הכרה מיוחדים. גם המונח ״רכב תפעולי״ מוגדר בתקנות בתנאים מפורשים, בין היתר רכב שאינו מעמיד לעובד ואינו יוצא מהעסק לאחר שעות העבודה, או רכב ביטחוני שמשמש לפעילות מבצעית בלבד, והכול להנחת דעתו של פקיד השומה. עצם השימוש ברכב לצורכי העסק אינו מספיק כדי שייחשב תפעולי. ההבחנות מפורטות בתקנות ניכוי הוצאות רכב.

גם בשכירות או בליסינג יש לבדוק את החוזה. לפי מדריך רשות המסים, קנייה היא הוצאה הונית שאפשר לדרוש עליה פחת, ואילו שכירות שוטפת היא הוצאה שוטפת. הסכם שהוא בפועל רכישה בתשלומים מטופל כרכישה. אין לרשום פחת ודמי שכירות על אותה עלות, כדי לא ליצור ניכוי כפול. המדריך אינו עוסק ספציפית בליסינג של רכב, ולכן כדאי להתייעץ עם רואה חשבון לפני הסיווג. ההסבר הכללי מופיע בפרק השכירות והחכירה במדריך.

אילו מסמכים להכין לחישוב ולדוח השנתי

רכזו את מסמך הרכישה, רישיון הרכב, מועד תחילת השימוש בעסק ורישומי הפחת משנים קודמות. ברכב שנרכש במהלך השנה, ציינו במפורש את מועדי הרכישה וההפעלה כדי שהחישוב יתאים לתקופה הרלוונטית.

רשות המסים מפנה לטופס 1342 לפירוט נכסים ופחת. את הפחת בגין הרכב כוללים בהוצאות הרכב, בנפרד מסעיף הפחת הכללי, כפי שמוסבר בהוראות הדיווח על פחת.

לצורך דרישת הוצאות רכב נדרש גם רישום קריאת המונה בקילומטרים בתחילת שנת המס ובסופה, ובנפרד לכל רכב. אם הרכב נרכש או נמכר במהלך השנה, רושמים גם את הקריאה במועד זה. זו הוראה בתקנות, ונוסחה מופיע כאן.

• מסמך רכישה וחשבונית.
• רישיון רכב עם הסיווג והשימוש הרשום.
• מועד תחילת שימוש בעסק.
• קריאות מונה בתחילת השנה ובסופה.
• חשבוניות דלק, ביטוח וטיפולים.

להכנת יתר המסמכים אפשר להיעזר ברשימה שבמאמר על הדוח השנתי לעצמאים.