שיעורי פחת: טבלת נכסים נפוצים ואיך מחשבים את ההוצאה

מהם שיעורי פחת ואיך מוצאים את השיעור המתאים

שיעורי פחת הם האחוזים השנתיים שקובעים איזה חלק מעלות נכס עסקי אפשר לנכות כהוצאה בכל שנת מס. השיעורים מופיעים בתוספת ב׳ לתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, ומחושבים כאחוז מ״מחיר הקרן״, כלומר מעלות הנכס. לפי נוסח התקנות באתר נבו, מחשב אישי מופחת ב־33% בשנה, רהיטים כלליים ב־6% ומכונות וציוד כלליים ב־7%.

כדי למצוא את השיעור המתאים, מזהים את סוג הנכס ומחפשים את הפריט שלו בתוספת. יש בה פריטים כלליים, ויש פריטים ייעודיים לסוג נכס או לענף מסוים, כמו רהיטים בבתי קפה ובמסעדות (12%) או מכונות למיזוג אוויר (10%). לכן כדאי לבדוק קודם אם יש פריט ייעודי, ורק אחר כך לשייך את הנכס לקטגוריה הכללית.

השיעור קובע את קצב ההכרה בהוצאה. בשיעור של 33% עלות המחשב נפרסת על כשלוש שנים, ובשיעור של 6% עלות הרהיטים נפרסת על כ־17 שנים. הסבר כללי על פריסת עלות הרכישה לאורך השנים יש במדריך על פחת של נכסים עסקיים.

הטבלה שלהלן מציגה נכסים נבחרים לפי נוסח התקנות, נכון לבדיקה בנובמבר 2026. חלק מהשיעורים בתקנות תלויים במועד הרכישה או במועד תחילת ההפעלה, ויש בהן הוראות שעה לשנים מסוימות. לכן לפני דיווח כדאי לבדוק את הפריט המדויק בנוסח המלא או מול רואה חשבון.

מי רשאי לנכות פחת לפי סעיף 21

לפי סעיף 21(א) לפקודת מס הכנסה, אפשר לנכות פחת על בניינים, מכונות, מתקנים, ריהוט ונכסים אחרים שבבעלות הנישום ומשמשים לו בייצור הכנסה. שני התנאים נבדקים יחד. נכס שאינו בבעלותכם, או נכס שבבעלותכם אבל אינו משמש להפקת הכנסה, לא מזכה בפחת לפי הסעיף.

הסעיף מרחיב את המושג ״בעלים״ בכמה מקרים:

• מי שמחזיק בחכירה של מקרקעין לתקופה של 49 שנים ומעלה.
• מי שהעביר נכס אבל שמר לעצמו את הזכות לפירותיו.
• מי שהעביר נכס ועדיין חב במס בשלו לפי סעיפים 83 או 84 לפקודה.

הסעיף חל גם על מלאי חי ומת בחקלאות ועל נטיעות. לעצמאים ולעסקים קטנים המשמעות המעשית היא פחת על ציוד שהעסק קנה ומשתמש בו: מחשבים, ריהוט, מזגנים, כלי רכב ומכונות. הוצאות שוטפות שאינן רכישת נכס, כמו שכירות של משרד, נבחנות לפי הכללים של הוצאות מוכרות לעסק ולא דרך שיעורי הפחת.

מקור: פקודת מס הכנסה, סעיף 21, באתר נבו.

איך מחשבים את סכום הפחת השנתי

בחישוב הבסיסי לשנת שימוש מלאה מכפילים את המחיר המקורי של הנכס בשיעור השנתי שבתוספת. לפי תקנה 4 לתקנות הפחת, הניכוי מחושב לפי האחוזים שבתוספת ב׳, כאחוז ממחיר הקרן. סכום הפחת הוא הוצאה שמנכים מההכנסה, ולכן הוא אינו הסכום שתחסכו במס. החיסכון בפועל תלוי במס השולי שחל על ההכנסה שלכם.

נניח שמחשב אישי עלה 10,000 ש״ח, הוא משמש רק לעסק במשך שנה מלאה, וחל עליו שיעור של 33%. הוצאת הפחת בשנה הראשונה תהיה 3,300 ש״ח (10,000 כפול 33%). אם המחשב ממשיך לשמש את העסק, בדוגמה הזו יוכרו 3,300 ש״ח בכל אחת משלוש השנים הראשונות, והיתרה של 100 ש״ח תופחת בשנה הרביעית. זו דוגמה היפותטית, בלי התאמות או הוראות מיוחדות. על הוצאות נוספות שמותר לנכות אפשר לקרוא במדריך הוצאות מוכרות לעוסק פטור.

מה נכלל במחיר המקורי

סעיף 21(ב) לפקודה קובע כמה התאמות לבסיס החישוב:

• מע״מ שנוכה כמס תשומות מופחת מהמחיר המקורי. עוסק מורשה שקיזז את המע״מ על הרכישה מחשב פחת על המחיר שלפני מע״מ.
• מענק לרכישת הנכס מופחת מהמחיר המקורי.
• הלוואה שקשורה לרכישה ונמחלה או נמחקה בתוך חמש שנים מקבלתה מופחתת גם היא מהמחיר המקורי.

נניח שבדוגמה הקודמת העסק קיבל מענק של 2,000 ש״ח לרכישת המחשב. בסיס הפחת יהיה 8,000 ש״ח, והפחת השנתי בשיעור 33% יהיה 2,640 ש״ח.

לפי ההנחיות לטופס 1342 שבתוספת א׳ לתקנות, עלויות שהוצאו לפני שהנכס התחיל לפעול נכללות בעלותו. אחרי שקבעתם את המחיר המקורי ואת השיעור, אפשר להיעזר במחשבון הפחת. בחירת הסיווג הנכון דורשת בדיקה נפרדת.

פחת על מבנים והפרדת הקרקע

בתוספת ב׳ השיעור לבניינים נקבע לפי סוג הבנייה. לפי נוסח התקנות באתר נבו, בנייני אבן איתנים ממדרגה ראשונה מופחתים ב־1.5% בשנה, בנייני בטון מזוין איתנים ממדרגה ראשונה ב־2%, ובניינים ממדרגה שנייה, שבנייתם איתנה פחות, ב־4%.

לקרקע עצמה אין פחת. סעיף 21 מוציא מהמחיר המקורי את מחיר הקרקע שעליה הוקם הבניין או שבה נעשו הנטיעות. ברכישה של נכס מקרקעין שכולל גם מבנה וגם קרקע צריך לחלק את העלות ביניהם, ורק החלק שמיוחס למבנה נכנס לבסיס הפחת.

גם כאן חלים תנאי הבעלות והשימוש. מבנה שמשמש את העסק ונמצא בבעלות העסק, או בחכירה של 49 שנים ומעלה, עשוי לזכות בפחת. בנכס שמשמש גם למגורים וגם לעסק החלוקה מורכבת יותר, ומומלץ לבדוק אותה מול רואה חשבון.

מתי הטבלה הכללית אינה מספיקה

בתקנות אין שיעור כללי שחל על כל נכס שלא נזכר בהן. יש פריטים כלליים בתוך קטגוריות, כמו ״כלליים״ ברהיטים (6%) ו״כלליים״ במכונות וציוד (7%), אבל לא כל רכישה נכנסת אוטומטית ל״ציוד כללי״. ציוד אלקטרוני וציוד ממוחשב, למשל, מופיע כפריט נפרד בשיעור של 15%, ומחשבים מופיעים בפריט משלהם. על רכב חלים כללים נפרדים, ואפשר לקרוא עליהם במדריך לפחת על רכב בעסק.

מקרים שבהם כדאי לבדוק לעומק:

• כלי רכב: רכב שסיווגו M1, N1, L או O מופחת ב־15%, אבל רכב שמופיע בפריטים אחרים, כמו רכב להשכרה, מקבל שיעור אחר.
• שחיקה מוגברת: לפי התקנות, כשפקיד השומה מוצא שהבלאי גבוה מהרגיל בגלל עבודה במשמרות נוספות, הוא רשאי להתיר שיעורים גבוהים יותר, עד כפל השיעורים שבתוספת.
• מבנים ארעיים: לא נקבע להם שיעור בתוספת.
• הוראות שעה: חלק מהשיעורים חלים רק על נכסים שנרכשו או הופעלו בתקופה מסוימת.

הערכה אישית שהנכס יתבלה מהר לא מספיקה כדי לבחור שיעור גבוה יותר מזה שבתקנות. כשהנכס משמש גם לצרכים פרטיים, נרכש במהלך השנה או עוד לא הופעל, אל תכפילו את מלוא החשבונית בשיעור שבטבלה. העבירו את פרטי השימוש ומועד ההפעלה למי שמכין את הדוח, כדי שיבדוק את החישוב המתאים.

אילו פרטים להכין לפני רישום הפחת

לפי תקנה 3 לתקנות הפחת, מי שתובע פחת על בניינים, מכונות, ציוד או ריהוט שמשמשים בעסק צריך לצרף לדוח שלו הודעה בטופס 1342 (י״א). נוסח הטופס וההנחיות שלו מופיעים בתוספת א׳ לתקנות, והם כוללים רישום של כל נכס, עמודות לעלות ורישום של נכסים שנמכרו או יצאו משימוש. הטופס מצורף לדוח השנתי של העצמאי.

רשימת נכסים שמתעדכנת משנה לשנה מאפשרת לעקוב אחרי כל נכס בנפרד. לפני העברת הנתונים למי שמכין את הדוח, רכזו את הפרטים הבאים:

• מסמך הרכישה ותיאור שמאפשר לזהות את הנכס.
• תאריך הרכישה ומועד תחילת השימוש בעסק.
• המחיר המקורי ששימש לחישוב, וההתאמות שנעשו בו: מע״מ שנוכה, מענקים או הלוואה שנמחלה.
• הפריט בתוספת ב׳ שלפיו נבחר השיעור.
• הפחת שנדרש בשנים קודמות והיתרה שטרם הופחתה.
• מידע על מכירה, השבתה או יציאה משימוש.

לפני שמוחקים נכס מהרשימה, בדקו איך לרשום את השינוי. מכירה של נכס שנדרש עליו פחת משפיעה על חישוב הרווח במכירה, ולכן התיעוד של הפחת שנצבר נדרש גם אחרי שהנכס כבר לא בשימוש.

מקור: תקנות מס הכנסה (פחת), 1941, באתר נבו.