הפקת קבלות מתעדת תשלומים שהעסק קיבל. ככלל, מפיקים קבלה עם קבלת התשלום, גם על מקדמה, ומציינים את פרטי העסק, המשלם, הסכום ומהות התקבול. אפשר להשתמש בפנקס או במערכת ממוחשבת שעומדת בהוראות.
הפקת קבלות: התיעוד שמוציאים כשמקבלים תשלום
קבלה היא מסמך שמתעד תשלום שהתקבל בעסק. לפי הוראות ניהול פנקסי חשבונות, שובר קבלה נערך לכל תקבול בנפרד. חשבונית שמתעדת עסקה או דרישת תשלום שנשלחה ללקוח אינן מעידות כשלעצמן שהכסף התקבל.
ככלל, התעוד נערך "סמוך לביצוע הפעולה", כלשון סעיף 17(א) להוראות. לכן ריכוז הקבלות לסוף השבוע עלול להשאיר תשלומים בלי רישום במועד. כל זכות מנסחת זאת כך: כל בעל עסק חייב להוציא קבלה עם קבלת התשלום בפועל.
הפקת קבלות רלוונטית גם לעוסק פטור. לפי כל זכות, עוסק פטור אינו רשאי להוציא חשבוניות מס אלא רק קבלות על עסקאותיו, והוא אינו חייב להוציא חשבונית עסקה. לפירוט המסמכים שמתאימים לו אפשר לקרוא על חשבונית וקבלה לעוסק פטור.
| הפרט | מה ממלאים |
|---|---|
| מספר עוקב | מספר הקבלה ברצף המספור |
| זהות העסק | שם הנישום ומספר זהות, מספר חברה, מספר אגודה שיתופית או מספר רישום כעוסק לצורך מע"מ |
| תאריך | תאריך הקבלה |
| זהות המשלם | שם ומען, בכפוף לחריגים שבהוראות |
| סכום | סכום התקבול שהתקבל |
| מהות התקבול | תיאור התשלום או ציון החשבון שאותו יש לזכות |
| חתימה | חתימת המקבל, אלא אם הקבלה נשלחה כמסמך ממוחשב |
| תשלום בשיק או בשטר | פרטים מזהים נוספים, כגון מספר השיק, הבנק, הסניף ומועד הפירעון |
מקור: סעיף 5 להוראות ניהול פנקסי חשבונות, נוסח במאגר תקדין
הפרטים שממלאים בקבלה
הטבלה מרכזת את פרטי הקבלה הבסיסיים לפי סעיף 5(א) להוראות ניהול פנקסי חשבונות. בשדה מהות התקבול כתבו תיאור שמאפשר להבין למה התשלום שייך, או ציינו את החשבון שאותו יש לזכות. למשל: "תשלום עבור תיקון מזגן" או "מקדמה עבור עיצוב חוברת".
כשהתקבול הוא שיק או שטר, סעיף 5(ב) מוסיף פרטים מזהים: מספר השיק או השטר, שם הבנק והסניף, ומועד הפירעון.
יש חריגים לפרטי המשלם. במכירות קמעוניות במזומן אין חובה לרשום את שם המשלם ומענו, וכשהמען כבר ידוע לעסק אין חובה לציינו שוב. המקור הוא נוסח הוראות ניהול פנקסי חשבונות במאגר תקדין.
כדי לאתר עסקה גם כשהלקוח משלם בכמה מועדים, אפשר להוסיף בקבלה הפניה למספר החשבונית או ההזמנה. זו תוספת לפרטי החובה, ולא תחליף להם.
מספור וסדר הקבלות
הפרט הראשון ברשימה הוא מספר עוקב. המספור הרציף מאפשר לראות במבט אחד אם קבלה חסרה בין שתי קבלות. לכן כדאי לא לדלג על מספרים ולא להשתמש באותו מספר פעמיים, בין שמדובר בפנקס ידני ובין שמדובר במערכת ממוחשבת.
מקדמה, תשלום חלקי והעברה בנקאית
דוגמה: עוסק פטור מסכם עם לקוח על עבודה במחיר 2,400 שקלים. הלקוח משלם מקדמה של 800 שקלים, והעסק מפיק קבלה על הסכום שהתקבל. כשהלקוח משלם את היתרה, 1,600 שקלים, מופקת קבלה נוספת. סכום העסקה המלא אינו נרשם שוב כתקבול, כי כל קבלה מתעדת רק את מה שהתקבל באותו תשלום.
בהעברה בנקאית שטרם נרשמה, סעיף 17(ב) להוראות מגדיר אותה "תקבול בעקיפין" וקובע שהרישום ייערך ביום שבו נודע למקבל על ביצוע הפעולה. הכלל חל גם על תשלום לצד שלישי לטובת המקבל. אישור שהלקוח שלח יכול לעזור באיתור התשלום, אבל כדאי לבדוק מול התנועה בחשבון שההעברה אכן התקבלה. הנוסח מופיע גם באתר גילוי נאות.
יש חריג לעסק שמנהל הנהלת חשבונות כפולה המבוקרת בידי רואה חשבון או ברית פיקוח. לפי סעיף 19א(ד), הוא רשאי שלא לערוך שובר קבלה על תקבול בעד טובין שנמכרו או שירות שניתן, אם התשלום הועבר ישירות לחשבון הבנק שלו הכלול במערכת החשבונות. החריג אינו חל אוטומטית על כל העברה בנקאית, ולא על עסק שאינו עומד בתנאים האלה.
סעיף 19א(ה) עוסק בשיק משורטט "לא סחיר" לפקודת הנישום בלבד, שהתקבל מחוץ למקום העסק. תקבול כזה נחשב כנרשם במועד אם הרישום נעשה בעת מסירת השיק במקום העסק ולא יאוחר מהיום שלמחרת.
קבלה נפרדת או חשבונית מס קבלה
קבלה מתעדת את התקבול, וחשבונית מס מתעדת את העסקה לצורכי מע"מ. כשמפיקים מסמך משולב תקין של חשבונית מס קבלה, הוא ממלא את שני התפקידים. לפני ההפקה בדקו אם כבר קיימת חשבונית מס לעסקה, כדי שלא להוציא אותה שוב בעת רישום התשלום.
בעסקה שכבר הוצאה עבורה חשבונית מס, קבלה נפרדת מאפשרת לתעד את התשלום ולקשר אותו לחוב הקיים. לבחירת המסמך המתאים ראו את ההסבר על ההבדלים בין חשבונית מס, קבלה ומסמך משולב.
עוסק פטור אינו מוציא חשבונית מס, ולכן אצלו הקבלה היא המסמך המרכזי. עוסק מורשה שמוציא חשבונית מס קבלה צריך לוודא שהמסמך כולל גם את פרטי המע"מ, ושהתשלום נרשם פעם אחת בלבד.
הפקה דיגיטלית: מה בודקים לפני השליחה
קבלה שנשלחת כמסמך ממוחשב כפופה לדרישות ייעודיות. לפי ההגדרה בהוראות ניהול הספרים, מסמך ממוחשב חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת, ומופיעות בו בבולטות המילים "מסמך ממוחשב". תמונה של חתימה שמוסיפים לקובץ אינה ממלאת כשלעצמה את הדרישה.
לפי סעיף 18ב, נישום שמבקש לשלוח מסמכים ממוחשבים מודיע על כך לפקיד השומה בדואר רשום, לפני שליחת המסמך הראשון. אפשר לשלוח מסמך ממוחשב רק למי שהסכים לקבל מסמכים כאלה, בכתב או באופן ממוחשב, לפני המסמך הראשון. את ההסכמה, או את ביטולה, שומרים כחלק ממערכת החשבונות. הפרטים מופיעים בחוזר רשות המסים בנושא מסמכים ממוחשבים, בעותק המתארח באתר מקצועי.
לפני תחילת העבודה במערכת, בררו איך היא מטפלת בדרישות האלה ואיך שומרים ומייצאים את המסמכים החתומים. להרחבה ראו את ההסבר על הפקה ושליחה של קבלה דיגיטלית.
בדיקה לפני כל שליחה
- הסכום בקבלה זהה לתשלום שהתקבל.
- הקבלה משויכת ללקוח ולעסקה הנכונים.
- התקבול לא תועד כבר בקבלה אחרת.
- מהות התקבול מנוסחת כך שאפשר להבין אותה בלי לחזור לעסקה.
הבדיקה שימושית במיוחד כשכמה אנשים בעסק מטפלים בגבייה.






